loader
loaderloader
דף הבית > חדשות סיפתח > אותות הגלובוס הירוק לשנת 2014 הוענקו בכנסת

אותות הגלובוס הירוק לשנת 2014 הוענקו בכנסת

פורסם ב23/06/2014
ע"י Naor Yerushalmi
טקס הענקת אותות הגלובוס הירוק, האוסקר הסביבתי של ישראל, נערך השנה במסגרת יום הסביבה בכנסת, במעמד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והשר להגנת הסביבה עמיר פרץ. הטקס התקיים זו השנה ה-11 ברציפות והוא נחשב לאירוע השנתי המרכזי של ארגוני הסביבה

את הטקס מוביל 'חיים וסביבה' – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בו חברים כ-130 ארגונים מכל רחבי הארץ. בטקס הוענקו אותות הוקרה ל-11 זוכים על מצוינות בפעילות למען הסביבה, וגלובוס אחד שחור, המהווה אות קלון לגורם המסכן או פוגע בסביבה.

טקס הגלובוס הירוק התקיים השנה במסגרת יום הסביבה בכנסת, שכלל שורה ארוכה של אירועים ופעילויות, בשיתוף עם השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת ומיזם "כנסת ירוקה". בין היתר נערכו דיונים בוועדות הכנסת השונות במגוון נושאים המעסיקים את התנועה הסביבתית בישראל, והתקיים דיון במליאה בהצעות חוק והצעות לסדר בנושאי סביבה. מאות פעילים מעשרות ארגונים סביבתיים מכל רחבי הארץ הגיעו לירושלים, צבעו בירוק את מסדרונות הכנסת והשתתפו בטקס הענקת אותות "הגלובוס הירוק".

לדברי נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה "אות הגלובוס הירוק חושף את ההיקף הרחב של פעילותם של ארגוני הסביבה ושל פעילים יחידים, מתנדבים, עובדי ציבור ורבים אחרים, המחזקים את רווחת הכלל, בריאות הציבור והשמירה על משאבי העתיד". לדברי ירושלמי "דווקא נוכח הניסיונות לסלק את הקול האזרחי והסביבתי מתהליכי קבלת החלטות, קיום הטקס בכנסת הוא חשוב במיוחד, ויסייע להעלות את המודעות לנושאי הסביבה ולמרכזיות שלהם בקרב מקבלי ההחלטות".

השנה מוענקים האותות במסגרת יום הסביבה הבינלאומי בכנסת ועל כך אומר ירושלמי "בשנה האחרונה עשתה כנסת ישראל כברת דרך גדולה ומרשימה לאימוץ דפוסי חשיבה והתנהלות מקיימים. אנו מצפים, כי התנהלות וחשיבה סביבתיים אלו ינחו את הכנסת גם בבואה לדון בנושאי סביבה וחברה בוערים המובאים כיום לפתחה, כמו עתידם של משאבי הטבע שלנו, זכות הציבור להשתתף בתהליכי תכנון וקבלת החלטות ועוד".

הזוכים באותות "הגלובוס הירוק" לשנת 2014 הם:

אות "הגלובוס הירוק" ניתן לפרויקט "כנסת ירוקה" על גילוי מנהיגות סביבתית המעוררת השראה לציבור ומוסדות מדינה נוספים. "כנסת ירוקה" הינו פרויקט הדגל של יו"ר הכנסת, יואל יולי אדלשטיין, בניצוחו של מנכ"ל הכנסת, רונן פלוט. היעד שקבעה הכנסת הוא להיות הפרלמנט הירוק ביותר בעולם. בתחילת 2014 השיקה הכנסת את שלב א' של המיזם, שעיקרו פרויקטים המתמקדים בחיסכון באנרגיה ובמים. בין השאר מוקם שדה סולארי של 4 וחצי דונם על גג הבנין לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, יוחלפו מערכות מיזוג האוויר ומאות נורות ליבון ללד, כיבוי אוטומטי של המחשבים בסוף היום, מעבר למודל השקיה חסכוני בגינון, התפלת מי העיבוי של מערכות המיזוג ועוד. צפוי, כי ההשקעה תחזיר את עצמה בזמן ממוצע של כחמש שנים, והחיסכון יפחית את פליטת הפחמן של הכנסת ויקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלה. בנוסף, צומצם מאד השימוש בבקבוקי שתיה וכוסות חד פעמיות, והחל תהליך של העברת הוועדות לפעילות ללא נייר. בהחלטתה לאמץ התנהלות מקיימת מראה הכנסת שהיא קשובה לרחשי הלב של הציבור, המעוניין בהגנה על הסביבה, ומשמשת דוגמה ומופת לגופים ציבוריים נוספים.

אות "הגלובוס הירוק" לאישיות ציבורית מוענק למיקי חיימוביץ' על גיוס מעמדה הציבורי וכישוריה המקצועיים להבאתה לארץ ולקידומה של יוזמתMeatless Monday , הקוראת לציבור להפחית אכילת בשר פעם בשבוע באופן קבוע. ההבנה של המשמעויות הסביבתיות והבריאותיות של תעשיית הבשר, כפי שחשף דו"ח האו"ם לשינויי האקלים, הביאו את חיימוביץ' לתרום מזמנה ומרצה לנושא. חיימוביץ' מובילה בדוגמא אישית לעשייה סביבתית וחברתית משמעותית ופונה ללב הציבור הישראלי עם מסר גדול ובקשה קטנה לשינוי בהרגלי החיים. פרויקט "יום שני ללא בשר", אותו מוביל בבריטניה סר פול מקרתני, מתארח בארגון הגג חיים וסביבה שואף לקדם את המודעות לחשיבות נושא המזון כחלק מאורח חיים מקיים. עשרות מפעלים ומוסדות כבר אימצו את היוזמה, ומשלבים אותה בחדרי האוכל המוסדיים. חיימוביץ' גם גייסה ליוזמה את הממסד: בכנסת הוקמה שדולה לנושא והוא אומץ גם במזנון המשכן; משרדי הגנת הסביבה והחינוך מקדמים שילוב נושא מזון מקיים בלימודי הסביבה והקיימות בבתי הספר; ומשרד הבריאות יקיים פיילוט במפעל ההזנה הלאומי ובמערכת הבריאות. ראש הממשלה נתניהו ורעייתו הכריזו, כי בביתם הם מאמצים את יוזמת "יום שני ללא בשר".

אות "הגלובוס הירוק" לחינוך ניתן לבית הספר לבנייה ירוקה של המועצה הישראלית לבניה ירוקה על פעילותו להטמעת הבנייה הירוקה בישראל באמצעות חשיבה מערכתית, פנייה לכל בעלי העניין בתחום, יצירת שיתופי פעולה בין-מוסדיים וקהילה תומכת ורב-תחומית. בית הספר הוקם בשנת 2012 וכבר הכשיר מעל אלפיים אנשי מקצוע. הוא עוסק בפיתוח תכנים, קורסים וכלי הדרכה שונים למגוון גדול של אנשי מקצוע, ופועל ליצירת קהילה בין-תחומית תומכת לקידום הבנייה הירוקה. לבנייה ירוקה השפעה רבה על צריכת משאבים מתכלים ובעיקר אנרגיה ומים, פליטות גזי חממה, היעלמות שטחים פתוחים וטיפול בפסולת. בית הספר מזהה בעלי עניין המשפיעים על הטמעת הבנייה הירוקה ומפתח קורסים, סדנאות, סיורים וימי עיון ייחודיים לפי סוג הקהל והידע המקצועי הנדרש לו: אדריכלים, אדריכלי נוף, מתכננים, אנשי אקדמיה, מנהלי פרויקטים, מהנדסים, מעצבי פנים, מעצבי מוצר, קבלנים, שמאים, סוכני נדל"ן וקובעי מדיניות ברשויות מקומיות ובמשרדי הממשלה.

אות "הגלובוס הירוק" לארגון מקומי ניתן לפורום האזרחי היהודי-ערבי בבקעת בית הכרם שקם לפני שלוש שנים בעקבות פעילות עמותת אל-אמל. הפורום מונה כ-40 פעילים מיישובי האזור, ובהם מג'דל כרום, גילון, צורית, דיר אל אסד, בעינה ומשגב, והוא מתרחב בהדרגה. חברי הפורום ניסחו חזון משותף, הקורא להפיכת בקעת בית הכרם לשער תיירותי לגליל באמצעות פיתוח מושכל, תוך שימת דגש על אוצרותיה הטבעיים והאנושיים ובזכות מעורבות של תושבי כל הקהילות באזור. במקביל, יצא הפורום במחאה אזרחית על ההזנחה המתמשכת שהביאה את האזור למצבו הסביבתי הקשה. בין הפעילויות העיקריות: קידום קו ביוב שיפתור את בעיית זיהום קניון בית הכרם; מפגשים בין תלמידי בית הספר הר גילון ואל סלאם שבמג'ד אל כרום; הסברת קיימות וסביבה להורים ולמורים בכפרים באזור; וקידום תכנית להקמת טיילת לאורך כביש 85. בעבודה משותפת עם ארגוני הסביבה הארציים ומשרדי ממשלה, מקדם הפורום פתרונות מעשיים למצוקות הסביבתיות של האזור: הזרמת ביוב לנחלים, מטמנות פסולת פיראטיות והיעדר תכנון סביבתי. בעקבות זאת גברה המודעות בקרב המועצות המקומיות והציבור באזור לנזקים הבריאותיים הנובעים משריפת פסולת והזרמת ביוב, ויש ניצנים לשינוי בהתייחסות לנושאים הסביבתיים והתקדמות בטיפול בהם.

אות "הגלובוס הירוק" למגזר העסקי ניתן לשרותי בריאות כללית, ארגון הבריאות הגדול בישראל, המשרת כ-4.2 מיליון לקוחות ומפעיל יותר מ-1,400 מרפאות וכ-400 בתי מרקחת. מזה כחמש שנים מקבל הנושא הסביבתי ביטוי בכל היבטי התפעול של הכללית והיא אימצה תפישה, כי הפריסה הרחבה משמעותה אחריות סביבתית ויכולת לחולל שינוי. את הנושא מוביל סמנכ"ל הכללית והוא מוטמע בפעילות השוטפת של רכש, הנדסה ובניה, ניהול אנרגיה, מים ופסולת, שיווק, בריאות הציבור, סיעוד, לוגיסטיקה, ועוד. נעשה מיפוי מוקדים לטיפול, העובדים גויסו לתהליך השינוי, בכל מוסד מונה "רפרנט סביבתי", אומצו טכנולוגיות ידידותיות לסביבה ונעשתה פעילות להגברת המודעות לקשר בין בריאות וסביבה. בין המהלכים העיקריים: התייעלות בצריכת אנרגיה ומים, מעבר לאנרגיות נקיות, הכשרת מהנדסים ואדריכלים לקידום בניה ירוקה, העלאת שיעורי המיחזור במרפאות, איסוף תרופות מיותרות מהציבור, הפחתת פסולת מזון, קיום "ימים ירוקים" בבתי חולים ואימוץ מיזם "יום שני ללא בשר" בחלקם. מכרזי הכללית כוללים דרישות לגבי השפעות סביבתיות ובריאותיות של הציוד, ונבדקים הביצועים הסביבתיים של ספקים חיצוניים. בשנת 2013 הסמיכה שרותי בריאות כללית את כל 14 בתי החולים שלה לתקן ניהול איכות הסביבה ISO14001.

אות "הגלובוס הירוק" לפעיל מתנדב מוענק לפרופ' עדי וולפסון, ראש המחלקה להנדסה כימית בקמפוס באר-שבע של המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. פרופ' וולפסון משמש בהתנדבות כיועץ לקיימות וסביבה לראש העיר באר-שבע רוביק דנילוביץ'. תנופת הפיתוח של העיר מחייבת שמירה קפדנית על ערכי הקיימות והסביבה, והוא הצליח להנחילם למקבלי ההחלטות. בין הישגיו: קידום חזון, תכנית אסטרטגית ותכניות אב עירוניות בתחום הקיימות; פיתוח תפקיד "מתאם קיימות עירוני"; הכנת דו"ח "תמונת המצב הסביבתית" בעיר; הצטרפות העיר לתכנית להפרדת פסולת בבתי התושבים; תכנית לירוק עסקים קטנים והפקת "תו ירוק" עירוני לעסקים; שולחנות עגולים לשיתוף הציבור (גינות ירוקות, שביל סובב באר-שבע ועוד). הוא יזם והוביל פרויקטים חינוכיים רבים בבאר שבע, וביניהם "אמדע (אומנות+מדע) סביבתית"; "ירוק בחוץ ירוק בלב" בבתי הספר היסודיים; קורסים בנושאי סביבה לקהל הרחב; תכנית "בוקר של סביבה" לחיילים ובניית קוד סביבתי בצה"ל; קורס "הנדסה ירוקה" במכללה וקורס סביבה בקהילה הבדואית. פרופ' וולפסון מכהן בהתנדבות כיו"ר רשות פארק נחל באר-שבע, וכנציג העיר במועצה המקומית-התעשייתית נאות-חובב. הוא זכה בפרס פראט לתקשורת סביבתית על פעילותו לקידום נושאי קיימות בתקשורת.

אות "הגלובוס הירוק" מוענק השנה בפעם הראשונה בקטגוריית 'תחבורה בת קיימא', והוא ניתן לפרויקט המטרונית על היותו מודל של מערכת הסעת המונים המצליח לשלב את המהירות, האמינות והיעילות של רכבת קלה עם הגמישות המתאפשרת בהפעלת שירות אוטובוסים; וההצלחה להסיע עשרות אלפי אנשים מידי יום, במהירות וללא פקקים וזיהום במרחב העמוס של מפרץ חיפה. המטרונית – מערכת תחבורה ציבורית מבוססת אוטובוסים, מהירה ועתירת נוסעים במטרופולין חיפה, החלה לפעול בשנת 2013 באמצעות אוטובוסים משודרגים, רב מפרקיים, מרובי קיבולת ונמוכי רצפה. המערך כולל 90 מטרוניות בעלות מנועים ידידותיים לסביבה, ב-3 קווים באורך כולל של כ-40 ק"מ, המחברים את ערי המפרץ וחיפה. מערך המטרוניות פועל בתדירות גבוהה בנתיבים ייעודיים, ומספק רמת שירות גבוהה מהמקובל, בזכות מאפייני תפעול ייחודיים כמו מחשב רכב, העדפה ברמזורים, מערכות מידע בזמן אמת לנוסע, מערכת ספירת נוסעים, מונגשות לבעלי מוגבלויות, מצלמות אבטחה ומערכת כריזה. דגש רב ניתן לנוחות הנסיעה ולנגישות לנוסעים בעלי מוגבלויות, משתמשים בכיסאות גלגלים ונוסעים עם עגלות תינוק. משרד התחבורה אישר ותיקצב את פרויקט המטרונית, אותו תכננה והקימה חברת "יפה נוף" של עיריית חיפה.

אות "הגלובוס הירוק" בקטגורית עובד ציבור יינתן לברוך קומפנו שסיים לאחרונה את תפקידו כמנהל אגף סביבה וקיימות במועצה האזורית משגב, על היותו פורץ דרך בהובלת נושא הסביבה בשלטון המקומי, תוך דוגמא אישית וחיבור מלא עם הקהילה המקומית והאזורית .במשך 30 שנות עשייה ציבורית ענפה ופורייה, קומפנו היה מהראשונים שהטמיעו את תפישת הקיימות וערכי הסביבה לתכניות עבודה ופעילות שוטפת ברשות מקומית. הוא הוביל את המועצה האזורית משגב להיות הרשות הראשונה בארץ שאימצה תכנית אב לקיימות, ובהמשך להצטרף לפרויקט הפרדת הפסולת. הוא הקים את ועדת איכות הסביבה במשגב והפך אותה לגורם משמעותי; יצר פורום מנהיגות סביבתית; הכניס את המושג "חינוך סביבתי" והוביל עשרות קורסים והשתלמויות בנושאים ירוקים; סייע להקמת "גן הקיימות" במשגב והטמיע מושגים כמו מיחזור, פרמקלצ'ר, תיבות קינון ועוד. קומפנו קידם שיקום מחצבות, יזם פעילות ערבית-יהודית משותפת, ותרם במישור הארצי בהקמת וריכוז הוועדה לאיכה"ס במרכז המועצות האזוריות.

אות "הגלובוס הירוק" לקיימות עירונית מוענק לתוכנית טבע עירוני בירושלים על התוויית מדיניות פורצת דרך לניהול שטחי טבע עירוני בעיר בשיתוף פעולה יוצא דופן בין העירייה, החברה האזרחית ומשרדי ממשלה וקידום תפיסה תכנונית חדשנית לרווחת התושבים ולטובת המערכות הטבעיות שבתחומה. המונח "טבע עירוני" מגדיר שטח בתחום השיפוט של העיר, בו מתקיימות מערכות טבעיות או תופעות טבע נקודתיות שראויות להתייחסות. המדובר בתכנית אב ופעולה לטבע עירוני, ראשונה מסוגה בקרב הרשויות המקומיות בישראל, שמגבשת מדיניות כוללת לתכנון, שימור, טיפוח ופיתוח אתרים ומתחמי טבע עירוני. התכנית היא מיזם משותף לעיריית ירושלים ולחברה להגנת הטבע יחד עם המשרד להגנת הסביבה ורשויות התכנון המחוזיות, שמייצרת כלי עבודה לשמירה על אתרי הטבע בעיר בכל רמות התכנון בהתייחס לערכיות האתרים, מיקומם, גודלם וכד'. היא מבוססת על סקר טבע עירוני שנערך בשנת 2010, שאיתר וקיטלג 151 אתרי טבע בעיר, בהתאם לערכי הטבע ותצורות הנוף הייחודיים לכל אחד.

אות "הגלובוס הירוק" למאבק מקומי מוענק לוועד הפעולה למען פארק קריית ספר שהוקם לפני יותר מ-18 שנים ע"י מיכל ברז"ל כהן למען הקמת גן ציבורי במתחם "קריית ספר", בשטח בבעלות מינהל מקרקעי ישראל אשר ביקש לבנות עליו מגדלים בלב הצפוף של תל-אביב. בתחילת 1998 אורגנה ההפגנה הגדולה הראשונה נגד תכניות הבניה במקום. בהמשך התקיימו פעילויות נוספות ובהן תערוכה בבית ביאליק, כנס "חזון הפארק" בסינמטק, "שתילת גרילה" המונית, מיסוד גינה ופסל קהילתיים, פיקניקים שכונתיים ושוק החלפות. בשנת 2009, במהלך הדיונים לגבי תכנית חדשה לשטח, הוציא ממ"י את השטח המערבי במתחם למכרז לחניון. עוד לפני שקיבל היתרי בניה פגע היזם בגינה שנשתלה והרס את הפסל. בשיתוף עם עמותת אדם טבע ודין תבע וועד הפעולה את היזמים, ובעקבות הזכייה החליט להגיש תכנית עצמאית לפארק קהילתי, שהוכנה בשיתוף הציבור. ב-2012 אושרו התכנית לפארק ותקציב עירוני להקמתו, ובמרץ 2013 נפתח הפארק לרווחת הציבור, והמאבק הסתיים בהצלחה.

אות הוקרה מיוחד מוענק לעזריה אלון ז"ל (1918–2014) שהיה לסמל שמירת הטבע והנוף, על פעילות ציבורית ענפה בת עשרות שנים, שבמרכזה ייסוד החברה להגנת הטבע, הארגון הסביבתי הוותיק והגדול בישראל. פעילותו הענפה הפכה את הכרת הארץ ושמירת הטבע לנחלת הכלל. בין היתר פיתח אלון את שיתוף הפעולה בין החברה להגנת הטבע למשרד החינוך והיה מעורב במאבקים סביבתיים רבים, ביניהם להכרזה על הכרמל כגן לאומי; הקמת מנהלת כנרת; חוק "ערכי טבע מוגנים" בעקבות קמפיין ההסברה נגד קטיף פרחי הבר ועוד רבים. אלון כתב יותר מ-30 ספרים בנושאי טבע וידיעת הארץ, בלוויית צילומים שברובם צילם בעצמו, וערך את אנציקלופדית "החי והצומח של ארץ ישראל". אלון לקח חלק בהנהלות ובוועדות של גופים ציבוריים רבים, ביניהם מועצת הגנים הלאומיים, רשות שמורות הטבע, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, חיים וסביבה, וועדת השמות הממשלתית ויד יצחק בן צבי. משנת 1959 ועד ערב פטירתו שידר ברציפות מדור שבועי בקול ישראל תחת הכותרת "נוף ארצנו". הוא זכה בפרס ישראל למפעל חיים, פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים והסביבה; תארי דוקטור לשם כבוד מטעם מכון וייצמן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרס יגאל אלון למעשה מופת, ופרס פראט לתקשורת סביבתית.

אות "הגלובוס השחור" הינו ציון לגנאי המוענק מדי שנה "לגורם שבאופן ישיר או עקיף פגע בסביבה או בבריאות הציבור או באינטרס הציבורי והסביבתי הכללי". השנה מוענק הגלובוס הירוק לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, על היוזמה והקידום במסדרונות השלטון של כעשרים יישובים חדשים בנגב ובגליל, דווקא במקומות בהם היישובים הקיימים משוועים לחיזוק ולתמיכה. בין הישובים המקודמים: 10 יישובים חדשים בין  חבל יתיר למבואות ערד, 5 יישובים חדשים לאורך כביש ב"ש–דימונה, היישוב "שיזף" ברמת-נגב, והיישובים "שיבולת" ו"רמת ארבל" בגליל. פיתוח יישובים חדשים מצמצם את כמות השטחים הפתוחים בבינוי בצפיפות נמוכה, קוטע את רצף השטחים הפתוחים ומוביל להרס בתי גידול ולנזק אקולוגי. הקמת ישובים חדשים מנוגדת למדיניות התכנון הארצית, אינה מוצדקת כלכלית בשל עלויות הפיתוח הגבוהות, וחברתית בשל התפתחותם על חשבון הישובים הקיימים. לעתים, נעשה שימוש בפרקטיקות מימי חומה ומגדל כדי לקבוע עובדות בשטח. החטיבה להתיישבות פועלת ללא שקיפות ציבורית, תוך הדרת קהילות בחברה הישראלית ובדפוס עקבי שאינו תואם עקרונות של צדק סביבתי וחברתי, ונאבקת בכוונת משרד המשפטים להחיל עליה את חוק חופש המידע ולחשוף את פעילותה לעין הציבורית.

אמצו את עמותת חיים וסביבה בפורטל סיפתח, ותרומה מרווחי האתר תועבר לעמותה.

על מנת לאשר בעלות על מודעת העסק הנכם מתבקשים להזין את פרטי האימייל שלכם וללחוץ על כפתור "שלח".

תודה.
נשלח אליך אימייל לאישור כתובת המייל. אנא בדוק את תיבת המייל שלך ולחץ על הקישור שבמייל לצורך הפעלת פרטי הגישה שלך.

שגיאה.
אימייל כבר רשום במערכת או פרטים שנשלחו אינם נכונים.