loader
loaderloader
דף הבית > חדשות סיפתח > ועדה פרוקצה: הממשלה אדישה למצוקת הנזקקים

ועדה פרוקצה: הממשלה אדישה למצוקת הנזקקים

פורסם ב13/10/2014
ע"י אלעד כהן
בסוף ספטמבר 2014 הוגשו מסקנות ועדת פרוקצ'יה לשר הרווחה מאיר כהן. לטענת הוועדה לגיבוש כללי אתיקה לעמותות מזון, נצרכים בישראל נשענים כמעט לחלוטין על סיוע עמותות מזון, בעוד שהממשלה מתנערת מאחריות על הנזקקים.

הוועדה לגיבוש כללי אתיקה לעמותות המזון פועלת בראשות השופט בדימוס אילה פרוקצ'יה. היא הוקמה בשנת 2012 ביזמתו ש שר הרווחה דאז, משה כחלון ובשיתוף המרכז לאתיקה בירושלים. מטרת יסוד הוועדה היה גיבוש קוד אתי לעמותות מזון הפועלות לסיוע לנזקקים ואשר יבטיח שמירה על כבוד ופרטיו מקבלי הסיוע והתנהלות תקינה בעמותות. הוועדה מתחה ביקורת נוקבת על התנערות הממשלה מהנזקקים וחוסר כולה להבטיח קיום בכבוד, גם אם מינימלי, לאוכלוסיה זו, תוך שהיא תלויה בעמותות המזון בישראל שיעשו את עבודתה.

הצעת הוועדה למשרד הרווחה היא לאמץ את הקוד האתי כתנאי לקבלת תקציב מהמדינה, תוך שהדגישה בדו"ח כי הסדרת נורמות אתיות לעמותות המזון אינן מהוות תחליף לאחריות המדינה לדאוג לקיום הנזקקים בכבוד במדינת ישראל. במילים אחרות, הודעה הדגישה כי חובת הדאגה לנזקקים מונחת על כתפי המדינה ופעילות העמותות לא פוטרת אותה מאחריות זו. עוד בדו"ח, אזכור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמשמעותו זכותו של אדם לקיום מינימלי בכבוד במדינת ישראל. לפי חוק זה, כל אדם שרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע, כמותו גם כל מי שנאלץ לחיות בתנאים משפילים. חובת המדינה ואחריותה לממש את זכות הקיום בכבוד.

עוני ואי שוויון

על פי דו"ח פרוקצ'יה קיימת בישראל בעיית עוני ואי שוויון ולצידה אי בטחון תזונתי. כדי להקטין את מימדי התופעה פועלים בישראל ארגונים וולונטריים רבים המסייעים באספקת מזון לנצרכים. פעילות זו של הארגונים היא למעשה באחריות המדינה שמתפקידה לדאוג לאוכלוסייה החלשה ולממש את זכות הקיום בכבוד. בפועל, לפי הוועדה,  החברה הישראלית מסתמכת על עמותות המזון באופן כמעט מוחלט.

בדו"ח פורטו האמצעים בהם מסייעת המדינה לאוכלוסיית הנזקקים, ביניהם תלושי מזון או כרטיסים מגנטיים בראש השנה ובפסח, תמיכה כספית הניתנת לעמותות המזון, פיקוח וסבסוד מוצרי מזון ואספקת ארוחות חמות לתלמידים ביישובים חלשים. יחד עם זאת, מציינים בדו"ח, מניתוח נתוני המוסד לביטוח לאומי, עולה כי יש צורך בהגדלת סכומי הקצבאות, זאת מאחר וקיים פעם של כשלושים עד ששים אחוזים בין הסיוע אותו מגישה המדינה לבין המינימום הנדרש למשפחה נזקקת כדי להתקיים בכבוד.

עוד מציינים בדו"ח, בהסתמך על נתוני הביטוח הלאומי, כי קרוב לעשרים אחוזים מהמשפחות בארץ סובלות מאי בטחון תזונתי. פירוש הדבר הוא קושי באספקה סדירה של מזון למשפחה. מחצית ממשפחות אלו סובלים במחזור חמור במזון ומרעב. נתונים אלו מצביעים על מציאות בה קיים פער משמעותי בין התמיכה אותה מספקת המדינה לבין הצורך בקיום מינימלי בקרב כחמישית מהאוכלוסיה בארץ שלא מצליחה להגיע לכדי בטחון תזונתי דרך הסיוע של המדינה.

תוכנית לבטחון תזונתי

משרד הרווחה התחייב בשנת 2008 ליישם את התוכנית לבטחון תזונתי. מטרת תוכנית זו היתה להקים תשתית לאיסוף מזון וחלוקה מסודרת שלו לנזקקים. במסיבת עתונאים באותה שנה הכריזו חברי ושרי "יש עתיד" על ישום תוכנית לאספקת מזון בעלות של כמאתיים ושלושים מליון ₪, כאשר ששים מליון מתוכם יממנו את התוכנית המקרית. עד כה לא יושמו התקציבים על אף שהועברו על ידי משרד האוצר והתקציב שנועד ליישום התוכנית המקורית קוצץ לשלושים מליון ₪. יתרת הסכום מתוכננת לעבור לצורך תמיכה בעמותות המזון השונות.

עמותות מזון בישראל והקוד האתי

מנתוני וועדת פרוקצ'יה עולה כי בישראל רשומות 1251 עמותות ברשם העמותות המוגדרות כספקיות מזון. מתוכן, 1121 עמותות הן דתיות ו- 130 הן חילוניות. העמותות אינן פרוסות באופן אחיד ברחבי הארץ ורובן הגדול מרוכז בתל אביב וגוש דן ובירושלים. זאת בעוד שבצפון ובדרום פעילות העמותות היא דלילה, למרות קיומם של נזקקים רבים באזורים אלו.

בישראל פועלים מספר ארגונים ארציים גדולים לצד העמותות הקטנות. הבולטים ביניהם הם ארגון לתת, לקט ישראל וארגון לשובע. ארגונים אלו פועלים על פי קודים אתיים ומספקים סיוע ברמה הארצית.

מהו הקוד האתי? קוד זה מחייב את העמותות לסייע לאוכלוסייה במצוקה, תוך שמירה על כבודה, על הפרטיות וצנעת הפרט, ללא משוא פנים ואפליה, שמירה על יושרה וניהול תקין ושקוף של העמותה. כמו כן חל איסור על הפקת טובות הנאה וניגוד עניינים וחל איסור על קבלה של תרומות שאינן חוקיות. בין הסעיפים בקוד האתי מצוי גם סעיף המתייחס לאירועי התרמה שונים אותם עורכות העמותות והן משודרות בטלויזיה תוך מתן חסות של מפרסמים מסחריים. הסעיף קובע כי אין לעמותות לערב פעילות מסחרית עם חלוקת מזון, אלא אם כן נועדה כל הפעילות המסחרית לתמוך בחלוקת המזון וכי כל הרווחים המופקים ממנה יושקעו למימוש המטרה- סיוע לנזקקים באמצעות מזון. כמו כן צוינה מגמת העמותות לזמן את התקשורת כדי לסקר את תורי חלוקת המזון ופרסום סיפורים על נזקקים מבקשי סיוע, כדי לעודד את עזרת הציבור בתרומות. פעילות מסוג זה פוגעת בזכויות האדם, כך לפי הדו"ח. לפי הוועדה, העמותות צריכות להמנע ככל שניתן מלחשוף את זהות מקבלי הסיוע מול התקשורת, מול התורמים, גורמים פוליטיים ופעילים חברתיים. כמו כן באחריות העמותה למנוע סיקור וראיונות עם מקבלי הסיוע בבתי התמחוי השונים. בנוסף, על העמותות שלא לפעול כדי לשכנע נזקקים להתראיין ו/או לחשוף את זהותם.

בין חברי הוועדה נמנו פרופסור ג'וני גל, דיקן בת הספר לעבודה סוציאלית, ד"ר ניסן לימור, יושב ראש פורום ואן ליר לארגוני המגזר האזרחי, עורך דין גיל עד חריש, מייסד עמותת "לשובע" ואחרים.

הידעת? פורטל סיפתח תורם מחצית מרווחיו לעמותות ומלכ"רים על פי בחירת הגולשים. כל שצריך לעשות הוא להגדיר את סיפתח כדף הבית, לאמץ עמותה כלבבך ו..לגלוש כרגיל. זו ה-דרך לייצר תרומה כספית חברתית מבלי להכניס את היד לכיס.

על מנת לאשר בעלות על מודעת העסק הנכם מתבקשים להזין את פרטי האימייל שלכם וללחוץ על כפתור "שלח".

תודה.
נשלח אליך אימייל לאישור כתובת המייל. אנא בדוק את תיבת המייל שלך ולחץ על הקישור שבמייל לצורך הפעלת פרטי הגישה שלך.

שגיאה.
אימייל כבר רשום במערכת או פרטים שנשלחו אינם נכונים.