loader
loaderloader
דף הבית > חדשות סיפתח > חודש המודעות לסרטן המעי הגס והחלחולת 2015

חודש המודעות לסרטן המעי הגס והחלחולת 2015

פורסם ב01/03/2015
ע"י אלעד כהן
האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מכריזים על פתיחת חודש המודעות לסרטן המעי הגס והחלחולת 2015

האם סרטן המעי הגס שכיח משמעותית יותר בקרב גברים? הציבור סבור שכן, מה אומרים הנתונים?

  • הציבור סבור שסרטן המעי הגס שכיח משמעותית יותר בגברים, הנתונים מראים שלא.
  • ישראל במקום השלישי בשיעורי ההישרדות מבין 67 מדינות שונות בעולם, והרבה מעל ממוצע מדינות ה-OECD.
  • 34% מהחולים החדשים בשנת 2012 אובחנו בשלב מחלה מוקדם, בהשוואה ל-20% בתחילת העשור.
  • הסקר החדש של האגודה מראה-  בקרב מרואיינים יהודים ישנה עלייה במודעות (95%) לצורך בביצוע בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, ועלייה בביצוע בפועל (72%), בהשוואה לשנים קודמות. בקרב מרואיינים ערבים 63% ידעו על הצורך בביצוע הבדיקה, ו-43% ביצעו אותה בפועל.

דר' ליטל קינן בוקר סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות מציגה נתונים חדשים של הרישום הלאומי לסרטן לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס 2015.

עיקרי הנתונים:

  • בשנת 2012 אובחנו בישראל 3,139 חולים חדשים עם סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת. 1,453 גברים יהודים, 1,274 נשים יהודיות, 131 גברים ערבים, 126 נשים ערביות, והשאר 'אחרים' ( נוצרים שאינם ערבים וכאלה ללא סיווג דת).
  • סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בקרב גברים יהודים (אחרי ערמונית) ובקרב נשים יהודיות וערביות (אחרי סרטן שד), ושלישי בשכיחותו בקרב גברים ערבים, אחרי סרטן הריאה וסרטן הערמונית.
  • שיעורי התחלואה עולים מאד החל מגיל 60, והגיל החציוני בעת האבחנה היה 72 שנים בגברים ובנשים יהודים.
  • שיעורי ההיארעות (המקרים החדשים) ב-2012 ירדו ב-22% בגברים יהודים וב-24% בנשים יהודיות, בהשוואה לשנת 1990. גם באוכלוסייה הערבית ישנה התייצבות בשיעורי ההיארעות, ואף ירידה החל משנת 2010.
  • אין עלייה בהיארעות המחלה בקבוצת הגיל הצעירה, מתחת לגיל 50, לאורך השנים.
  • שיעורי ההישרדות היחסית מהמחלה עלו ב-20% בגברים יהודים (מ-56% ל-67%) ובנשים יהודיות (מ-55% ל-66%). בגברים ערבים עלו ב-15% ובנשים ערביות       ב-24%.
  • בשנת 2012 נפטרו 1,355 אנשים מסרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת. 611 גברים יהודים, 602 נשים יהודיות, 50 גברים ערבים , 43 נשים ערביות.
  • סרטן המעי גס והחלחולת הוא גורם התמותה השני בשכיחותו בשתי קבוצות האוכלוסייה ובשני המינים.
  • עיקר התמותה נצפית בגיל המבוגר, הגיל החציוני 78.8 שנים.
  • שיעורי התמותה ירדו ב-20% בגברים יהודים, וב-19% בנשים יהודיות בהשוואה לשנת 1990. שיעורי התמותה בגברים ערבים גבוהים מהשיעורים שנצפו בשנת 1990 (עלייה של פי 2.8); לעומת זאת השיעור בנשים נמוך מהשיעור שנצפה בשנת 1990(ירידה של כ-10%). יחד עם זאת, ביהודים נשמרת מגמת הירידה ובערבים ניכרת מגמת ירידה איטית מאז 2005 .
  • 34% מהחולים החדשים בשנת 2012, אובחנו בשלב מחלה מוקדם. שיעור זה גבוה ב-70% משיעור החולים שאובחנו בשלב מחלה מוקדם בתחילת העשור. השיעור בתחילת העשור עמד על 20%.
  • במקביל, ירד אחוז החולים שאובחנו לראשונה עם מחלה גרורתית, מ-15% בשנת 2000, ל-9% בשנת 2012, ירידה של 40%.

מספר השוואות בינלאומיות:

  • על פי נתוני ה- Globocan משנת 2012 של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, לגבי 20 מדינות עם השיעורים הגבוהים בעולם-  גברים בישראל נמצאים במקום ה-14 בשיעורי ההיארעות, ובמקום ה-19 בשיעורי התמותה מתוך 20. נשים בישראל נמצאות במקום ה-8 בשיעורי ההיארעות, ובמקום ה-10 מתוך 20 בשיעורי התמותה.
  • מאידך בשיעורי ההישרדות, ישראל נמצאת הרבה מעל ממוצע מדינות        ה- OECD, במקום השני מלמעלה, עבור מי שאובחנו בשנים 2006-2011.
  • מחקר ה-Concord-2 שהתפרסם בנובמבר 2014, עוסק בהישרדות יחסית מסרטן ב-67 מדינות בעולם. התוצאות העלו, כי ישראל נמצאת במקומות הראשונים בהישרדות היחסית לחמש שנים בסרטן המעי הגס והחלחולת.
  • התכנית הלאומית שיזמה האגודה למלחמה בסרטן  בשנת 2004, ומופעלת כיום ע"י משרד הבריאות וקופות החולים, כמו גם, ההסברה הענפה של האגודה, העלו את המודעות לנושא, והתוצאה אחרי כשני עשורים באה לידי ביטוי בעלייה בהיענות לבדיקות לגילוי המוקדם, בעלייה בשיעורי ההישרדות ובירידה בתמותה.

הדו"ח המלא מצורף.

מודעות לסרטן המעי הגס והיענות לבדיקות לגילוי מוקדם

סקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של 300 גברים ונשים יהודים, ו-100 גברים ונשים ערבים, בגילאי 50+, נערך ע"י מכון המחקר מותגים יפעת גת בע"מ.

עיקרי הממצאים:

מודעות

  • האם ידוע לך, שמעל גיל 50, יש לבצע בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס? ואם כן, האם ביצעת את הבדיקה?

מרבית המרואיינים היהודים (95%) מודעים לכך שמעל גיל 50 צריך לבצע בדיקות לגילוי מוקדם לסרטן המעי הגס. חלה עלייה במודעות לצורך בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם, בהשוואה לשנת 2007 (83%), ול-2010 (93%).

בקרב המרואיינים הערבים נרשמו אחוזים נמוכים יותר במודעות : 63% ידעו על הצורך בביצוע בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, מעל לגיל 50. לא נמצאו הבדלים מובהקים בהקשר למין, גיל, ואזור מגורים. שליש מהמרואיינים (33%) ציינו, כי אינם יודעים על הצורך לבצע בדיקה.

  • האם סרטן המעי הגס היא מחלה הניתנת למניעה?

כשני שליש מהנשאלים היהודים (65%) סבורים שסרטן המעי הגס ניתן למניעה, 11% סברו שהיא לא ניתנת למניעה, וכרבע (24%) לא ידעו. יותר גברים סברו שהיא ניתנת למניעה (70% גברים, 62% נשים).

למעלה משליש (35%) מהנשאלים הערבים סבורים שסרטן המעי הגס ניתן למניעה, יותר נשים מגברים (40% , 30% בהתאמה). אחוז ניכר (37%), בעיקר גברים (46%, לעומת 28% נשים), לא ידעו שהמחלה ניתנת למניעה.

  • כיצד ניתן למנוע את מחלת סרטן המעי הגס?

הדרך העיקרית בה ניתן למנוע את סרטן המעי הגס, לדעת הנשאלים היהודים, היא ביצוע בדיקה לגילוי מוקדם (61% מכלל הנשאלים, 75% מבין אלו שהשיבו שהמחלה ניתנת למניעה). דרכים נוספות למניעה שצוינו : תזונה נכונה (20%), פעילות גופנית (9%). אחוז גבוה יותר של גברים, מאשר נשים, קישרו את הפעילות הגופנית כגורם העשוי למנוע את המחלה (12% בהשוואה ל-6% ).

בקרב הנשאלים הערבים: 43% סברו כי המניעה העיקרית של סרטן המעי הגס היא תזונה נכונה, תשובה שבלטה יותר בקרב נשים (54%, לעומת 32% גברים), בקרב גילאי 50-64 לעומת מבוגרים יותר. 32% סברו כי בדיקה לגילוי מוקדם, הייתה אמצעי נוסף למניעת המחלה.

  • האם מחלת סרטן המעי הגס שכיחה משמעותית יותר בקרב גברים?
  •  מהמרואיינים היהודים השיבו שסרטן המעי הגס שכיח יותר בקרב גברים,   למרות שבפועל שיעור התחלואה גבוה יותר בקרב גברים רק   ב-14%.             40%  מהגברים ו-28% מהנשים משוכנעים בכך שסרטן המעי הגס שכיח משמעותית יותר בגברים.

למעלה ממחצית הנשאלים (54%) לא ידעו האם אכן סרטן המעי הגס היא מחלה השכיחה משמעותית יותר בקרב גברים. שיעורים דומים צוינו בקרב המרואיינים הערבים.

ביצוע הבדיקה בפועל

  • האם ביצעו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס?

יותר אנשים יודעים כיום שיש לבצע את הבדיקה, ואכן מבצעים אותה בהשוואה לשנים עברו.

כיום, 72% מהנשאלים היהודים היו מודעים לצורך להיבדק, ואכן ביצעו את הבדיקה, בהשוואה לשנת 2007 בה 48% היו מודעים לצורך וביצעו את הבדיקה, ובשנת 2010 62% מאלו שהיו מודעים לצורך, אכן ביצעו את הבדיקה.

יותר גברים מנשים מודעים ומבצעים את הבדיקה (80% לעומת 65% בהתאמה).

           בקרב המרואיינים הערבים, 43% שמעו על הבדיקה וביצעו אותה בפועל. אחוז גבוה יותר של נשים בהשוואה לגברים, ביצעו את הבדיקה (48% בהשוואה ל- 38%). לא נמצאו הבדלים לפי גיל, או אזור מגורים.  57% מהמרואיינים הערבים לא ביצעו בדיקה כלשהי לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

איזו בדיקה ביצעו ומתי?

מבין הנשאלים היהודים, שביצעו בדיקה לגילוי מוקדם, 37% עברו בדיקת קולונוסקופיה (יותר גברים מנשים, ויותר גילאי 60+), ו- 30% עברו בדיקת דם סמוי בצואה.

  • 85% מהנשאלים שביצעו בדיקת דם סמוי בצואה ביצעו אותה במהלך השנה הנוכחית, בהתאם להנחיות.

בקרב הנשאלים הערבים, שביצעו בדיקה לגילוי מוקדם, כמעט פי שניים ביצעו דם סמוי בצואה, בהשוואה לקולונוסקופיה (21% בהשוואה ל- 12%). נשים ביצעו יותר בדיקת דם סמוי מקולונוסקופיה (26% , 12% בהתאמה).

  •  לא נמצאו הבדלים, לפי גיל או אזור מגורים בארץ.
  • 94% ממבצעי דם סמוי בצואה, ביצעו אותה במהלך השנה הנוכחית, בהתאם להנחיות.

מה הן מקורות המידע לצורך בביצוע בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס?

  • מקור המידע העיקרי הן ביהודים (62%) והן בערבים ( 74%),  בשני המינים ובכל קבוצות הגיל, הוא רופא המשפחה.

מקור המידע השני שצוין (14%) בקרב המרואיינים היהודים, היה תשדירי

האגודה למלחמה בסרטן בטלוויזיה (בלט יותר בקרב נשים). מקורות נוספים שצוינו: משפחה וחברים (8%), עיתונות (8%), אנשי צוות רפואיים, רדיו וכו'.

  • בקרב המרואיינים הערבים מקור המידע השני לביצוע הבדיקות היה איש צוות רפואי (16%) והמשפחה, או החברים (14%).

מה היו החסמים העיקריים לאי ביצוע הבדיקה?

  • החסמים העיקריים שצוינו  על ידי המרואיינים היהודים היו :

עצלות (16%),לא היה לי זמן (16%) , התנגדות לביצוע בדיקות "לא מאמין בזה" (11%), "לא עושה בדיקות "(11%), "לא קיבלתי הפניה" (10%). בשונה משנת 2010 שם בלטו חסמים של פחד מהתוצאות של הבדיקה (12%, בהשוואה לנתונים מ-2015 1%) ופחד מהבדיקה עצמה (10%, בהשוואה ל-2015 7%).

בקרב המרואיינים הערבים שלא ביצעו את הבדיקה בולט הטיעון ש"לא קיבלו הפנייה, או שלא המליצו להם לבצע את הבדיקה" (18%).

טיעון נפוץ נוסף היה "אני טבעוני או עוסק ברפואה אלטרנטיבית"(18%).

סיבות נוספות שעלו "לא היו תלונות", (12%), "פחות מודעות" (12%).

שיעורי ההיענות לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

על פי דוח  משרד הבריאות ביחס למדדי האיכות, שסיכם את שנת 2013, נמשכת מגמת השיפור ונרשם גידול בשיעור הביצוע של הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, אותה ניתן לזקוף לטובת התוכנית הלאומית, שיזמו משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת.

על פי הדיווח בשנת 2013 57% מכלל האוכלוסייה בגילאי 50-74 עברו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, חלה עלייה ניכרת משנת 2010, בה ההיענות הייתה- 48.6%, עלתה ל-51% בשנת 2011 , ול-54% בשנת 2012 .

בתכנית הלאומית עם תחילתה בשנת 2002, רק 12% נענו לבדיקות הסקר.

מחקרים חדשים

היענות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס:

השפעת מסרונים לטלפון הסלולרי של מוזמנים להיבדק

דר' לאה הגואל, דר' אפרת נטר, דר' נילי שטיין, פרופ' גד רנרט*

המחקר נערך במימון האגודה למלחמה בסרטן

במדינות רבות בעולם קיימות תכניות מאורגנות לזימון אוכלוסיית יעד, להיבדק באמצעות בדיקה ביתית פשוטה של דם סמוי בצואה, לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. למרות העלייה במודעות ובביצוע הבדיקה לאורך השנים, יש מקום לעודד את ההיענות ולהעלות את אחוז הנבדקים.

המחקר הנוכחי בחן את היענות המוזמנים לביצוע הבדיקה, ע"י משלוח מסרונים לטלפונים הסלולריים שלהם, לאחר שקיבלו מכתב הזמנה לקבלת ערכת בדיקה .

המסרון הכיל הודעת טקסט קצרה, שמטרתה לעודד את מקבלי המכתב  להזמין ערכה לביתם ולבצע את הבדיקה.

המדגם כלל 50,000 מבוטחי שירותי בריאות כללית, גברים ונשים בני 50-74, שהוזמנו בעבר פעמים אחדות להיבדק לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, אך לא ביצעו את הבדיקות. אוכלוסיית המחקר חולקה ל-5 קבוצות: 4 קבוצות ניסוי , משתתפים שקיבלו נוסחים שונים של הודעת טקסט, וקבוצת ביקורת, משתתפים שלא קיבלו כלל הודעת טקסט.

שתי קבוצות משתתפים קיבלו מסרונים הכוללים שאלה ביחס לכוונתם לבצע את הבדיקה. קבוצה אחת עם הקשר חברתי ("בהמשך להזמנה לגילוי מוקדם של סרטן המעי שנשלחה אליך, האם בכוונתך להזמין ערכה לבדיקת דם סמוי בצואה ולהיבדק?, כמו אחרים בגילך?" ) וקבוצה שניה ללא הקשר חברתי ("בהמשך להזמנה לגילוי מוקדם של סרטן המעי שנשלחה אליך, האם בכוונתך להזמין ערכה לבדיקת דם סמוי בצואה ולהיבדק?")

שתי הקבוצות האחרות קיבלו מסרונים עם היגד שהוא הצהרה ("בהמשך להזמנת שירותי בריאות כללית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס שנשלחה אליך- חשוב להזמין ערכה לבדיקת דם סמוי בצואה ולהיבד"), והצהרה עם הקשר חברתי ("בהמשך להזמנת שירותי בריאות כללית לגילוי מוקדם של סרטן המעי- אנשים בגילך מזמינים ערכה לבדיקת דם סמוי בצואה ונבדקים".)

שבוע לאחר משלוח המכתב והערכה, נשלח המסרון לטלפונים הניידים. הערכת ביצוע בדיקת דם סמוי נערכה כעבור 6 חודשים משליחת המסרונים.

תוצאות המחקר הראו היענות גבוהה יותר לביצוע הבדיקה, בקבוצות שקיבלו מסרונים, בהשוואה לקבוצת הביקורת. בקבוצת הביקורת ההיענות הייתה 8.5%, בקבוצת השאלה ללא הקשר חברתי 9.8%, עם הקשר חברתי 10.3%, בקבוצת ההצהרה ללא הקשר חברתי 9.2 ובקבוצת ההצהרה עם הקשר חברתי 9.6%.

נשים, ומשתתפים מעל גיל 60 נטו להיבדק יותר מאחרים. מקבלי מסרוני –שאלה, נטו להיבדק יותר ממקבלי מסרוני-הצהרה.

מסקנת החוקרים: על אף היות אוכלוסיית המחקר מורכבת מאוכלוסייה עם היענות נמוכה לביצוע הבדיקה, הושגה באמצעות משלוח מסרונים היענות גבוהה יותר מזו שהייתה מושגת ללא ההתערבות.

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מפרסם מחקרים חדשים

האם יש קשר בין צריכת קפה וסרטן המעי הגס?

חוקרים מהמרכז הרפואי 'כרמל', הטכניון והמרכז הארצי לבקרת הסרטן של 'שירותי בריאות כללית', ביחד עם חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה שבארה"ב, בחנו את הקשר בין צריכת קפה, והסיכון לחלות בסרטן המעי והחלחולת (המעי הגס).

מחקרים קודמים בדקו את הקשר בין צריכת קפה והסיכון לחלות בסרטן המעי הגס, אך אלה לא הגיעו למסקנות חד-משמעיות. המחקר הנוכחי בדק את המספר הרב ביותר של חולי סרטן המעי הגס בהקשר זה, ובמסגרתו נאספו נתונים בקרב 8,472 איש מאזור חיפה וצפון הארץ, מתוכם 4,933 חולי סרטן מעי גס ו-3,539  אנשים בריאים.

הנתונים כללו הרגלי צריכה של קפה לפי מינון וסוגי הקפה שנצרכו מדי יום: נטול קפאין, מבושל  ("קפה שחור"), אספרסו, נס-קפה ופילטר, וכן את מוצאם האתני של הנבדקים: אשכנזים, ספרדים וערבים. נבדקו גם נתונים ביחס לגיל, מין, הרגלי תזונה, פעילות גופנית ונטילת תרופות.

ממוצע הצריכה היומית של קפה בקרב כלל הנבדקים היה 1.8 כוסות ביום, כאשר האשכנזים צרכו 1.5 כוסות בממוצע, הספרדים 1.9 כוסות ובקרב הערבים הצריכה עמדה על  3.1 כוסות ביום בממוצע. סוג הקפה השכיח בקרב יהודים היה נס קפה ובקרב ערבים היה "קפה שחור".

מעיבוד כלל הנתונים עולה, כי הסיכון המשוקלל בקרב כלל צרכני קפה, לחלות בסרטן המעי הגס היה מופחת ב-31%, בהשוואה לאלו שלא שתו קפה כלל, ובקרב צרכני קפה נטול קפאין נצפה סיכון מופחת של 26%.

מתוצאות המחקר ניכר היה קשר משמעותי בין מינון הקפה שנצרך ובין הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס: לעומת אנשים שצרכו רק כוס קפה אחת ומטה ביום, אלו שצרכו בין 1 ל-2 כוסות ביום, היו בסיכון מופחת של 22% לחלות בסרטן המעי הגס, אלו שצרכו בין 2 ל-2.5 כוסות היו בסיכון מופחת של 44%, ואילו אלו שצרכו 2.5 כוסות קפה ומעלה היו בסיכון מופחת של 59% לחלות בסרטן המעי הגס. התוצאות היו עקביות בקרב כל הקבוצות האתניות, אך בעלות משמעות סטטיסטית גבוהה יותר בקרב היהודים (אשכנזים וספרדים).

השפעה משמעותית מגינה של קפה נצפתה מפני סרטן המעי וסרטן החלחולת כאחד.

החוקרים מסיקים כי די בצריכה מתונה של קפה, ללא קשר לתכולת הקפאין בו, כדי להפחית באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

תקציר המחקר התפרסם במהדורת אוקטובר 2014 של כתב העת Cancer Research על פי נתונים שהוצגו בכנס השנתי של האיגוד האמריקני לחקר הסרטן (AACR).

על הקשר בין עצירות, משלשלים והסיכון לחלות בסרטן המעי הגס

חוקרים ממרכזים רפואיים שונים בסיאטל, ארצות הברית בדקו את הקשר בין תחלואה בסרטן המעי הגס,  ובין עצירות ושימוש במשלשלים מסוגים שונים.

במחקר השתתפו 75,214 נשים וגברים, שגילם נע בין 76-50 שנים בתחילת המחקר. המשתתפים ענו על שאלונים מפורטים בנוגע לאורח החיים שלהם, לרבות נטילה של תוספי מזון ותרופות, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, היסטוריה רפואית, גורמי סיכון ותזונה. המשתתפים נשאלו על תדירות היציאות שלהם ותועדו תלונות על עצירות. כמו כן, נשאלו משתתפי המחקר על שימוש בתכשירים משלשלים ללא סיבים תזונתיים, ותכשירים משלשלים שמכילים סיבים אלו, ותדירות השימוש בהם.

משלשלים ללא סיבים תזונתיים פועלים במנגנונים שונים, למשל באמצעות ריכוך הצואה, עידוד של תנועתיות המעיים על ידי גירוי רירית המעי, או על ידי מלחים שמסייעים בריקון המעיים, ומשלשלים המכילים סיבים תזונתיים פועלים בעיקר באמצעות הגדלת נפח הצואה.

תדירות השימוש במשלשלים ללא סיבים חולקה לשלוש קבוצות: נמוכה (שימוש של פחות מפעם בשנה), בינונית (עד ארבע פעמים בשנה) וגבוהה (חמש פעמים בשנה או יותר). תדירות השימוש במשלשלים המכילים סיבים, חולקה לחוסר שימוש, תדירות בינונית (פחות מארבע פעמים בשבוע למשך תקופה קצרה מארבע שנים) וגבוהה (ארבע , או יותר בשבוע למשך ארבע שנים ומעלה).

במהלך כ-8 שנות המעקב אחר משתתפי המחקר, אובחנו 558 מקרים חדשים של סרטן המעי הגס.

מניתוח השאלונים הסיקו החוקרים את המסקנות הבאות:

  1. אין משמעות סטטיסטית מובהקת לקשר בין עצירות, או תדירות היציאות, לבין הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.
  2. שימוש במשלשלים ללא סיבים תזונתיים, מעלה סיכון לחלות, בעוד ששימוש במשלשלים המכילים סיבים מפחית סיכון זה.
  3. בקרב המשתמשים בתדירות גבוהה במשלשלים ללא סיבים, הסיכון לחלות עלה ב-43%, לעומת אלו שהשתמשו בתדירות נמוכה.
  4. בקרב אלו שנטלו משלשלים המכילים סיבים בתדירות גבוהה, פחת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ב– 56%, לעומת אלו שלא השתמשו כלל בתכשירים אלו.

החוקרים משערים שההסבר לממצאים נעוץ בתפקידם של הסיבים התזונתיים כמדללים את ריכוז הקרצינוגניים (חומרים מסרטנים) במעי, ובשמירה על תקינות השגשוג והמיון של התאים במעי. יש צורך במחקרים נוספים שיאששו תוצאות מחקר זה, על מנת שניתן יהיה להסיק מהם התכשירים המשלשלים המומלצים לטיפול בעצירות.

המאמר פורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology במהדורת אוקטובר 2014.

תפוחים ופירות יער והקשר לסרטן המעי הגס

מחקרים אפידמיולוגיים שונים הראו זה מכבר את הקשר בין צריכה של מזונות מסוימים, לבין התפתחות סרטן המעי הגס. חוקרים מאוניברסיטאות במלזיה, הודו ומקסיקו סקרו מחקרים שבדקו את ההשפעה המגנה של מיצים המופקים מתפוחי עץ ופירות יער, על התפתחות סרטן המעי הגס.

החוקרים סקרו 8 מחקרים שבדקו במעבדה את ההשפעה של מיץ תפוחים על תאי סרטן. לדוגמה, מחקר שנערך על תאי סרטן מעי גס מתקדם, הראה כי הפוליפנולים - רכיבים נוגדי חמצון המצויים במיץ התפוח, מעכבים את הגדילה של תאי הסרטן. המחקר אף הראה כי תמצית פרי התפוח הצליחה להתערב בפעילות התוך-תאית, והגבירה תהליכי מוות טבעיים של התאים הסרטניים.

במחקר אחר שבדק את ההשפעה של תמצית מיץ התפוח על תאים בשלב מוקדם של סרטן המעי הגס, נצפה עיכוב בגדילה של תאי הסרטן, ובמחקר אחר, שנערך על עכברי מעבדה,  נצפתה ההשפעה המגנה של מיץ תפוחים בקרב עכברים שצרכו מיץ זה. לכל העכברים הוזרק חומר מסרטן שמוביל להתפתחות סרטן במעי הגס. בקרב עכברים שצרכו מיץ תפוחים במשך 6  שבועות, נצפו 50% פחות נגעים שפירים וטרום סרטניים של סרטן המעי הגס, לעומת עכברים שלא צרכו מיץ תפוחים.

החוקרים סקרו גם 9 מחקרי מעבדה שבדקו את ההשפעה של מיץ פירות- יער על תאי סרטן המעי הגס. לדוגמה, מחקר שבדק את ההשפעה של מיץ מפירות יער שונים (תותים וסוגי אוכמניות שונים)  מצא, כי הם מעכבים את הגדילה של התאים הסרטניים,  ומחקר אחר הראה כי רכיבים שונים בפירות יער יכולים להתערב בתהליכים ביוכימיים בתוך התא, ולמנוע את הגדילה של תאי הסרטן.

החוקרים מצביעים על הצורך במחקרים נוספים, ביניהם גם מחקרים בבני אדם,  שיעריכו את ההשפעה המגנה של מיצי פירות אלו נגד סוגים שונים של סרטן המעי הגס.

לסיכום, החוקרים מציינים כי ייתכן שמיצים המופקים מתפוחים ופירות יער, יוכלו להוות חלק מהמאמץ ההסברתי בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

המחקר פורסם במהדורת דצמבר 2014, בכתב העת World Journal of Gastroenterology.

אמצו את עמותת האגודה למלחמה בסרטן בפורטל סיפתח, ותרומה מרווחי האתר תועבר לעמותה.

על מנת לאשר בעלות על מודעת העסק הנכם מתבקשים להזין את פרטי האימייל שלכם וללחוץ על כפתור "שלח".

תודה.
נשלח אליך אימייל לאישור כתובת המייל. אנא בדוק את תיבת המייל שלך ולחץ על הקישור שבמייל לצורך הפעלת פרטי הגישה שלך.

שגיאה.
אימייל כבר רשום במערכת או פרטים שנשלחו אינם נכונים.