loader
loaderloader
דף הבית > חדשות סיפתח > בייניש: בעיות חברתיות הן סיכון לדמוקרטיה הישראלית

בייניש: בעיות חברתיות הן סיכון לדמוקרטיה הישראלית

פורסם ב15/07/2015
ע"י רן מלמד
נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת דורית ביניש בכנס היסוד של המועדון המשפטי לקידום אוכלוסיות מעוטות הזדמנויות, מיסודה של עמותת "ידיד": בעיות חברתיות הן סיכון לדמוקרטיה הישראלית לא פחות מהסיכונים הבטחוניים. הכנסת צריכה להפוך לחוק את הנורמות שקובע

"בעיות חברתיות הן סיכון לדמוקרטיה הישראלית לא פחות מהסיכונים הבטחוניים. ויש קושי של המערכת הפוליטית להכיר בכך", כך אמרה היום נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת דורית ביניש, בכנס היסוד של המועדון המשפטי לקידום אוכלוסיות מעוטות הזדמנויות, מיסודה של עמותת "ידיד", בו נטלו חלק עשרות עורכי דין מהשירות הציבורי, הקליניקות המשפטיות במוסדות להשכלה גבוהה, משרדי עורכי דין פרטיים גדולים כקטנים ויועצים משפטיים של ארגונים לשינוי חברתי.

בין המשתתפים שנטלו חלק במפגש: האגודה לזכויות האזרח, עמותת אנוש, האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, נציגי המחלקה ליעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עורכי דין מהמשרדים גורניצקי, שפירא והוניג, הקליניקות המשפטיות במכללה בקרית אונו ובאוניברסיטה העברית, מרכז תמורה, כל זכות, המטה למאבק בסחר בנשים,  ורבים אחרים

"בסדרי העדיפות של המדינה קשה להגיע ולממש את אותם מטרות שאנחנו מבקשים לקדם", אמרה השופטת ביניש, "אנחנו רואים אוכסיות מעוטות הזדמנות, החברה שלנו מורכבת, מפולגת בהביטים רבים ואנחנו רואים בשטח את התוצאה. כל אחד מהנמצאים כאן מכיר את המציאות בשטח ויכולים לעשות הרבה יותר בשטח מהגופים המוסדיים והפורמלים."

לדברי ביניש "בעשור האחרון חל שינוי משמעותי בשיח הציבורי, השאלה היא איך עוברים מרוטריקה ליישום, הרטוריקה היא ההתחלה לכל מאבק ציבורי (זכויות יסוד, כבוד האדם, עקרון המדתיות), הרוטריקה חלחלה לכלל האוכלוסייה לזה נוסיף שהנושאים החברתיים עלו על פני השטח היות  שהמודעות גדלה  וזה חלק משינוי חברתי. השיח החברתי עולה לדיון, ראינו את זה בבחירות האחרונות. זוהי רק תחילתה של העבודה- אנחנו עוברים מהשלב של השיח לצורך במעשים, האגנדה הפולטית לא מספיקה.

בזירה המשפטית חלה תפנית- המשפט הינו כלי חברתי והבעיות שיש בחברה מגיעות גם לביהמ"ש העליון. בעשור האחרון חלו שינויים משפטיים ניכרים. למשפט יש תפקיד מרכזי ותורם אך הוא לא הכלי היחיד, כלים נוספים- חקיקה, פעילות ציבורית וכו', היישום שלהם לעיתים נעשה דרך ביהמ"ש.

עוד אמרה ביניש כי "ביהמ"ש העליון הכיר בך שיש זכות  לקיום מינמאלי בכבוד. נשאלת השאלה עד איפה אפשר להרחיב את הזכות הזו. הדרך הנכונה היא שהנורמות שנקבעו ע"י ביהמ"ש יקבעו בחקיקה ראשית. צריך לקבוע מנגנון פרטני לבדיקה של הזכויות. החוק הוא המסגרת הנורמטיבית. הכנסת חששה שביהמ"ש יתערב במנגנון של הזכויות." לדעת ביניש "הכלים צריכים להגיע מהחקיקה והביקורת תהיה ממערכת המשפט (העליון, בית הדין לעבודה). הארגונים החברתיים הם אחד מהכלים החשובים בכך שהם הקול של אותן אוכלוסיות מוחלשות והם אלה שפונים לביהמ"ש לסייע להם לממש את זכויותיהם."

"השופטת ביניש מציינת כי בכל הנוגע למימוש זכויות חברתיות נוהגת המדינה לטעון כי הן כפופות למשאבים וטעונות יישום הדרגתי ורגרסיבי אולם, הזכות לקיום בכבוד הופכת עתה לחלק מליבת הזכות לכבוד. לכן, טענות אלו אינן רלוונטיות עוד, ממש כפי שאינן רלוונטיות ביחס לזכות ההפגנה או ההתאגדות, הטעונות משאבים גם הן."

ביניש שיבחה את היוזמה של עמותת "ידיד" בהקמת המועדון המשפטי וציינה כי מדובר "ביוזמה חשובה מאין כמוה, אני רוצות להודות ל"ידיד"  על היוזמה. לפני שנה פנו אלי עורכות הדין רות עמית-פוגל וורדית דמרי-מדר מנהלת המחלקה המשפטית עם הרעיון והבקשה להצטרף ליוזמה, לא היססתי משום שאני מאמינה שהגופים שנמצאים כאן יכולים לתרום תרומה משמעותית לשדה החברתי.

ח"כ קארין אלהרר, יו"ר הועדה לביקורת המדינה של הכנסת שהשתתפה גם היא בכנס אמרה כי "יש רצון בקרב חברי הכנסת לחוקק חוקים חברתיים ולכן יש להגביר את הפעילות בתחום זה ולעגן את הזכויות החברתיות בחקיקה".

"לא מדובר עוד בטובה או בחסד, אלא כחובה חקיקתית המוטלת על הגורמים הממשלתיים", אמרה ח"כ אלהרר והוסיפה כי "למעשה, מתקיים ויכוח אידיאולוגי בין משרדי האוצר ויתר המשרדים הממשלתיים המתנגדים לחקיקת זכויות בשל המחויבות התקציבית הנובעת מכך לבין הפועלים לקידומן של זכויות חברתיות. משרדים ממשלתיים אינם מעוניינים בחקיקה זו, היוצרת 'שורה תקציבית' לזכויות חברתיות וגורמת להעברה משמעותית יותר של משאבים".

ח"כ אלהרר העלתה על נס את פעילותם של עורכי הדין של הארגונים לשינוי חברתי כמו גם הפעילים החברתיים הפועלים לשינוי מדיניות וסיפרה כי "חדשות לבקרים מוצאים עצמם עורכי הדין החברתיים ניצבים למול סוללת עורכי דין המייצגים בנקים או גורמים כלכליים חזקים אחרת. בהקשר זה, חל שינוי מהותי בפעולת הכנסת, שלבשה פנים חברתיות יותר.  אם בעבר נאלצו הארגונים להיתלות במספר מועט של חברי כנסת, כיום רוצים רבים מחברי הכנסת להיתפס כחברתיים."

בדיון הרחב שהתפתח לאחר דברים אלה עלו סוגיות רבות ושונות הנוגעות לחסמים משפטיים ואחרים המונעים מאוכלוסיות מעוטות הזדמנויות לפרוץ את תקרת הזכוכית ולחיות בכבוד. אחד מן הנושאים שעלה ועבר כחוט השני מדוברים רבים היה נושא הסדרי החוב למשקי בית. "יש קשר הדוק בין החובות לבין העוני, אנו פוגשים באנשים שנקלעו לחוב קטן, אשר בשל אי היכולת לפרוע ואי נכונות הצד השני להתפשר, הופך לחוב אדיר  ודן את החייב ומשפחתו לעוני, ייאוש ומחסור", אמרו הדוברים.

בתום הדיון הוחלט על יצירתן של קבוצות עבודה המשותפות לעורכי דין מהדיסיפלינות השונות אשר יכינו במהלך החודשים הקרובים הצעות אופרטיביות לשינויי חקיקה ומדיניות ואשר יפעלו יחד כגוף מתואם וסינרגטי לשמירה וקידום זכויותיהם של ישראלים וישראליות אותם ניתן להגדיר כאוכלוסיות מעוטות הזדמנויות.

אמצו את עמותת ידיד מרכזי זכויות בקהילה בפורטל סיפתח, ותרומה מרווחי האתר תועבר לעמותה.

על מנת לאשר בעלות על מודעת העסק הנכם מתבקשים להזין את פרטי האימייל שלכם וללחוץ על כפתור "שלח".

תודה.
נשלח אליך אימייל לאישור כתובת המייל. אנא בדוק את תיבת המייל שלך ולחץ על הקישור שבמייל לצורך הפעלת פרטי הגישה שלך.

שגיאה.
אימייל כבר רשום במערכת או פרטים שנשלחו אינם נכונים.